<h1>סמ"ג עשין סימן ק"צ</h1>
<h2>דף נח.</h2>
תמיד של שחר זמן שחיטתו משיאירו פני המזרח (יומא כ"ח א') ומושך זמנו עד ארבע שעות ביום (ברכות כ"ז א'). ותמיד של בין הערבים מכי ינטו צללי ערב והוא משש שעות ומחצה ולמעלה עד סוף היום, והיו רגילין בכל יום לשוחטו בשמנה שעות ומחצה וקרב בתשעה ומחצה כדאיתא בפרק תמיד נשחט (פסחים נ"ח א') ושם מפרש הטעם שיהא פנאי להקריב נדרים ונדבות קודם תמיד של בין הערבים ותנו רבנן בפרק תמיד נשחט (נ"ח ב' ורש"י) מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר ת"ל וערך עליה העולה ואמר רבא העולה העולה ראשונה שנאמרה ראשונה בפרשת פנחס ותנו רבנן (נ"ח א' ורש"י) אין שוחטין שום קרבן אחר תמיד של בין הערבים דאמר מר והקטיר עליה חלבי השלמים עליה (של) [על] מערכת השחר השלם כל הקרבנות כולן, חוץ מקרבן פסח לבדו דאמר מר במסכת זבחים (י"ב א') ובפרק תמיד נשחט (נ"ט א') יאוחר דבר שנאמר בו בערב [ו]בין הערבים לדבר שלא נאמר בו אלא בין הערבים בלבד (עי' רמב"ם תמידין ומוספין פ"א ה"ג ולח"מ) לפיכך ערב פסח[ים] בין בחול בין בשבת היה תמיד נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמנה ומחצה כדי שיהא להם פנאי לשחוט את פסחיהן ואם חל ערב פסח להיות ערב שבת היו שוחטין אותו בשש שעות ומחצה בתחלת זמנו וקרב בשבע ומחצה כדי שיהא להם ריוח ביום כדי לצלות את פסחיהן קודם שיכנס השבת (רמב"ם שם ה"ה).
<h2>דף פג:</h2>
במועדו ואפילו בשבת ואפילו בטומאה (יומא מ"ו א'). איברים של תמיד דוחין את הטומאה ואין דוחין את השבת, שאע"פ שבשאר ימות השבוע האיברים ואימורין שלא נתאכלו מהפכין בהם כל הלילה עד הבקר שנ' היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר, איברי תמיד של ערב שבת אין מקטירין אותן אלא ביום שהתמיד תחלתו דוחה שבת וסופו אינו דוחה שבת (ע"פ רמב"ם תמידין ומוספין פ"א הל' ו'—ז') כך אמר רבה אליבא דרב הונא בפ"ד דיומא (מ"ו א' ותו"י ד"ה אפילו) ורב חסדא חולק ואומר כי אף סופו דוחה שבת, אמנם בלא משלה בהם האור מבעוד יום הכל מודים שאינן דוחין שבת כדאמרינן ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול בי"ט. ורבינו יצחק פירש (יומא מ"ו א' תד"ה תחילתו) דבמערכה דבין הערבים שהוקטרו עליה הכל מודים שדוחה את השבת ומהפכין בהן כל הלילה לא נחלקו אלא לעשות להם לשחר בשבת מערכה שנייה. חלבי שבת קרבין בלילי י"ט שחל להיות במוצאי שבת אבל אין קרבין בלילי יום הכיפורים שנ' עולת שבת בשבתו ולא בשבתות אחרות ולא עולת חול בי"ט, וארבעה עשר שחל להיות בשבת מקטירין חלבי הפסחים בלילי יום טוב מפני שהן כחלבי שבת (רמב"ם שם והל' ח').
